גזים, זוהי תלונה מאד פופולרית בקרב הורים לתינוקות החל מגיל שבועיים עד 3-4 חודשים. בשביל לעזור בעניין הזה יש צורך לבדוק ולשלול כל הגורמים האפשריים, כי הפתרונות הם מגוונים בהתאם למצב.

מה זה גזים בכלל?

אלו הן בועיות קטנות של אויר לאורך מערכת העיכול שנוצרות כחלק מתהליך טבעי של עיכול המזון, כתוצאה מבליעת אויר בנוזל (כל התינוקות בולעים אויר באופן טבעי במהלך אכילה) אצל תינוקות עלולים להתבטא בכאבי בטן עוויתיים אצל התינוק, בכי ממושך.

פריסטלטיקה של תינוק מאד תנועתית ומורגשת , משמיעה קולות, יותר מאצל אדם בוגר, להורה בפעם הראשונה זה נשמע כמשהו מטריד במיוחד שמלווה בביטויי אי נוחות של התינוק.

חשוב להבין שתהליך חילוף החומרים אצל תינוק הוא פי כמה וכמה מאדם בוגר מעצם ההתפתחות והגדילה המהירה שקורית ב 4 חודשים הראשונים לחיים כי תינוק מכפיל את משקל הלידה עד 5 חודשים.

הנקה משמעותית כאן מעצם התרומה הגדולה של מרכיבי חלב אם להתפתחות מערכת עיכול בריאה:

הרירית שמצפה את העיכול לכל אורכו, יצירת מחסום הגנה של ציפוי זה, יצירת אוכלוסיית מיקרוביום ייחודית שנשארת במערכת עיכול של התינוק – הפלורה הבריאה שעוזרת לעכל מזונות וגם מייצרת הגנה חיסונית, שתישאר לכל החיים ורק תשתבח (אנטיביוטיקה וזיהומים שונים עלולים לשבש אותה בהמשך הדרך).

חלב אם מכיל אנזימי עיכול שמותאמים לגיל התינוק ומשתנים בהתאם לצורכי הגדילה וכמובן כל חומרי הבניין החיוניים של הגוף, מינרלים וויטמינים שנספגים ביעילות. היציאות צואה הן יותר קלות ורכות בהשוואה למזון של פורמולות באבקה,

כמו כן חלב אם מכיל מרכיבים שעוזרים לשיכוך כאבים, וחומרים שמרגיעים. כך שתינוקות יונקים לרוב סובלים פחות מכאבי גזים, אך לעיתים ניהול הנקה לא מיטבי יכול לגרום לעודף גזים, כגון חיבור לא נכון שגורם להרבה בליעת אויר.

מהו עצב הואגוס ואיך הוא קשור לגזים?

זהו עצב קרניאלי (גולגולתי) שתפקידו לעצבב איברים פנימיים כחלק ממערכת האוטונומית הפאראסימפתטית, (REST AND DIGEST) הוא מתחיל מהמוח ומעצבב חלקים רבים לאורך הגוף, בעל מגוון תפקידים:

• פעילות של מערכת חיסון תקינה- מניעת דלקות וכאב
• ויסות וסדירות קצב נשימה
• פעילות תקינה של מערכת העיכול- מעביר מסרים בין הבטן למח, מסיע בכל תהליכי העיכול, מפעיל מנגנון שובע, ייצור חומצות קיבה ומיצי עיכול, שומר על תנועתיות, וספיגה.
• עוזר לתפקודי כליה ושלפוחית השתן – מאפשר את הפעילות המיטבית בכך שמגביר זרימת דם לאזורים אלו, לסינון והטלת שתן.
• שולט בקצב לב ולחץ דם סדיר- כבקרה על קצב הלב, אחראי על האטת הדופק והורדת לחץ דם.
• ויסות ערכי סוכר בדם- בכך שמעורר שחרור הורמון מלטונין בדם, ובקרה על הפרשת אינסולין ולפטין (שאחראי על מנגנון השובע).
• השפעה על מצב רוח ורגיעה, מניעת סטרס.
• עוזר לשחרור "אוקסיטוצין" הורמון היוצר היקשרות ריגשית ותחושת קירבה.

איך נעזור לתינוק להפעיל את ה"גירוי הווגאלי":

בתינוקות העצב מופעל כאשר הם מרגישים בטוחים ורגועים, אז הם מפרישים מתווך עיצבי, " אצטיל כולין", שיש לו השפעה אנטידלקתית חזקה, יכול לכבות דלקת, כאב, להפעיל מערכת חיסון, קשור גם בזיכרון ולמידה

• עירסול, חיבוק, עיסוי בטן, רפלקוסלוגיה – תנועה ספציפית בכף רגל שקשורה.
• אמבטיה חמימה.
• Skin to skin – מגע עור אל עור לקרב את הפנים של התינוק לחזה החשוף.

• סביבה שקטה, קול מרגיע, מוזיקה מרגיעה.
• הנקה.

מה יכול לשבש את פעילות עצב הואגוס?

• כל מה שגורם לבכי וסטרס של תינוקות- כמובן שמשתנה בהתאם לרגישות של כל תינוק:
• רעשים לא נעימים או פתאומיים
• צעקות
• כשמחליפים חיתול והחדר קר (או מקלחת קרה מדי)
• תנועות מהירות מדי (כשמחליפים תינוק מהר מדי)
• סביבה חדשה ולא מוכרת- אנשים חדשים שמרימים אותו
• עומס חושי – יותר מדי התרחשויות/ מקומות/ שינוים במהלך היום.

אז מה עושים כשתינוק בוכה זמן ממושך ואנחנו לא מצליחים להרגיע?

• לפנות לרופא ילדים לבדיקה
• לבדוק בבית חום
• להפשיט את התינוק ולראות אם יש משהו חיצוני שמציק / לוחץ/ לא נח.

מצבי עיכול שיכולים לגרום לאי נוחות ובכי, שהם לא גזים:

• גרפס תקוע
• מאמץ ליציאה – פעולת ההנקה, פעולת מציצת המוצץ, עוזרת להם לשחרר, כי מפעילה את עצב הואגוס- שמעוררת תנועתיות של מערכת עיכול ל אורכה. להרים ולהתנוע, עיסוי בטן (סיבובים עם כיוון השעון סביב הטבור), רפלקסולוגיה לכף רגל, כיפוף ברכיים לבטן, להניח תינוק על הבטן בזן העירנות על משטח מזרון קשיח. "לפשפש" אותו באויר ללא הטיטול.
• רעב – הבכי יעבור לאחר האכלה, ולעיתים הנקות לא מספקות ולא יעילות – חשוב לפנות ליועצת הנקה.
• גרפס תקוע – נרים אותו ונזוז יחד איתו, התינוק ירגע לאחר שהגרפס יצא.
• אכילה עודפת – יותר מדי אוכל במנה או ארוחות צפופות מדי ואז הבטן מאד מלאה ולא מאפשרת פריסטלטיקה יעילה, מה שגורם לעומס וכאב, התינוק ירצה רק ידיים ותנועתיות כי זה הדבר היחיד שיקל עליו. הציפיה של ההורה שתינוק אמור לסיים את הבקבוק עם כמות קבועה עד הסוף מה שבאופן טבעי בהנקה לא קורה, כי כל הנקה יכולה להיות שונה בכמות, התהליך אכילה הוא יותר איטי יותר ומנגנון שובע נכנס לפעולה אחרי בערך 20 דק, לעומת אכילה מבקבוק שתוך 5 דק מסיים במהירות ללא מאמץ ועדיין לא יספיק לחוות תחושת שובע וימשיך לשדר להוריו שעדיין רעב , מה שיגרור תוספות. על כן חשוב להאכיל ב"האכלה קשובה" להאיט את הקצב של הזרימה גם עם זוית אחזקה של התינוק ל45 מעלות וגם את הבקבוק להחזיק בצורה מתונה כך שתינוק יכול לשלוט בקצב זרימה , עם פטמה עם הזרימה הכי איטית ,עם הפסקה באמצע. לגבי מצבים שתינוק נולד במשקל קטן והנחו את ההורה להעיר את התינוק לפי שעון כל פרק זמן קצוב מה שלא יהיה רלוונטי להמשך הדרך כשתינוק גדל וערני ויודע להתעורר לבד בזמנים שרעב ולא לפי שעון.
• ריפלוקס – לעיתים רואים פליטות מרובות ,לעיתים הרפלוקס הוא סמוי שרק מסתובב ועולה למעלה ולמטה מבלי הפליטה שרואים והתינוק לא רגוע מזה, לעיתים נובע מארוחות גדולות מדי. בריפלוקס לאחר האכלה – מומלץ להחזיק את התינוק במצב אנכי, או להשכיב בהגבהה – בסלקל בטיחותי או טרמפולינה למשך חצי שעה לפחות .לעשות הפסקות יזומות במהלך הנקה שבהן נחזיק תינוק על הכתף, ולא להחליף חיתול ישר אחרי אוכל. בהנקה – תינוק עם ריפלוקס לומד לווסת כמויות ולינוק ארוחות קטנות, מה שעלול להשפיע על משקלו.

כמובן שישנם עוד גורמים לבכי של התינוק שהן לא קשורות למערכת עיכול – כגון כאבים שונים, חום/קור, עייפות, בהלה.

טיטול מלא – לפעמים מה שצריך לעשות זה להוריד חיתול ולתת לאיברים לנשום קצת. לבנים לתת קצת מרחב תנועה – לא סתם הדבר הראשון שיעשו כשנפתח חיתול זה ישתינו בקשת, ולשים לב לקנות מידה גדולה יותר ולא להישאר עם הניובורן יותר מדי.

תזונת האם כמשפיע על "גזים":

רוב הזמן אין צורך בהנחיות של הפסקת מזונות מסוימים בתזונה של האם המניקה, אך לעיתים כשיש סימנים לרגישות אצל התינוק כדאי בדוק מזונות אלרגנים שקיימים במשפחה לאחד הצדדים או לשניהם, ואז לקחת בחשבון שיתכן שגם התינוק אלרגי (ניתן לבדוק מול רופא ילדים בעתיד) ואז להוריד מהתפריט של האם את המזון המדובר לבדיקה של כשבועיים ולראות אם יש שיפור אצל התינוק, במידה וכן אז להמשיך להימנע ממזון זה ולבדוק בהמשך הדרך את התינוק.

• קפה, משקאות קפאין – קפה, תה, קולה. קפאין עובר בחלב אם 1.5% ומצטבר ברקמות שומן, לכן עד גיל חודש המלצה למנת קפאין של עד 100 מ"ג (מנת נס קפה) ומעל חודש עד 3 מנות ולא בערב. וכמובן לעיתים אף פחות מזה, יש תינוקות שרגישים לזה יותר מהרגיל.
• תרופות – אנטיביוטיקות שאם לקחה עלולות לשבש על הפלורה התקינה של המיקרוביום ..
• עודף מוצרי חלב של האם – לחלק מהתינוקות עלול להחמיר גזים, ולעיתים גם רגישויות אחרות שבאות לידי ביטוי בעור.
• עודף קיטניות או עודף ירקות מוצלבים, כמובן שאין בעיה לשלב אותם ברגיל.
• תרופות שונות שהאם נוטלת- גם אם מותרות בהנקה , לעיתים יכולות להשפיע על מערכת עיכול של התינוק, (אנטיביוטיקות לדוגמא)

להקלה על גזים ניתן לנסות:

• חליטת זרעי שומר, או חליטת קמומיל לאמא – יכולה להקל על העיכול של אם ובעקיפין ישפיע גם על העיכול של היונק לטובה.
• תוסף פרוביוטי לאמהות שצרכו אנטיביוטיקה יכול לעזור לשקם את הפלורה.
• תזונה מאוזנת שתשלב בתפריט: ירקות, סיבים, דייסת שיבולת שועל, פירות, שומנים בריאים מהצומח, (שמן זית, אבודקו , טחינה) אומגה 3 (זרעי צ'יה,זרעי פשתן), שקדים, כל אלו עוזרים למערכת עיכול מיטבית של האם וגם להזנה ויטמנים ומינרלים מגוונים וחיונים שמעשירים את חלב האם.
• מים- 2 ליטר מים ביום.

תכשירים לתינוק להקלה:

ישנם כל מיני תכשירים להקלה על גזים של תינוקות. המלצה שלי זה קודם כל לנסות להרגיע עם הדרכים הפיסיים.

ובמידה והחלטתם לנסות תכשיר מומלץ לשים לב שעל התכשיר כתוב "מאושר עי משרד הבריאות ", כי ישנם תכשירים טבעיים שהן ללא אישור.

ואם שום דבר מאלו לא יעזור אז תתנחמו בעובדה שלקראת 4 חודש הגזים נגמרים, ואז יתחילו עניינים חדשים… בהצלחה!

** כל המידע במאמר זה אינו בא להחליף יעוץ רפואי המידע הנכתב על בסיס המלצה שלי על סמך ניסיון שלי שצברתי בעבודתי עם תינוקות במהלך השנים

ליז ארבל ,יועצת הנקה IBCLC, אחות מוסמכת BA.